בסוף השבוע שעבר החלטנו שעוד כמה ימים זה רעיון נחמד. אני פורח LOVE קורנוול, אז החלטנו להעז את המוני החג ולרדת לקורנוול. לא בא לנו לבזבז אלפים על מלון, או להצטופף באוהל במשך ארבעה ימים, הצלחנו לתפוס לעצמנו קראוון סטטי (אווההה זוהר!) לכמה לילות.
זה היה נהדר! הקרון היה מושלם, בדיוק מה שהיינו צריכים!
החג התחיל טוב וביקרנו באחד מהצ'יפסים האהובים עלינו (ליד הר סנט מייקל) כדי לקבל תה בלילה הראשון. נוף לא רע לתה, גם אם היינו צריכים לאכול את הדג והצ'יפס שלנו במכונית כדי להימנע מהטפטוף (אהה הקיץ האנגלי!)

הצלחנו לצאת לטיול עדין כדי לנסות להפסיק את האוכל השומני... שביל החוף הדרום-מערבי משתרע לאורך 630 מייל לאורך החוף הדרום-מערבי של אנגליה (כל הכבוד עם שם כזה!). הלכנו חלקים רבים ממנו, בכל פעם שאנחנו יורדים לקורנוול.
הפעם לא היה יוצא מן הכלל, הלכנו קצת שעשינו כמה פעמים, הליכה קצרה של 1 מייל מקרביס לסנט אייבס (מתחמקת שוב מהמקלחות!) היו בסנט אייבס אנשים נרגנים יותר ממה שאני זוכר מהביקורים האחרים שלנו, אבל אני אגיד את זה למזג האוויר האנגלי, לא לעיר היפה!

יום אחר, החלטנו שיש לנו פסטי, ניסע אז אכלנו את ארוחת הצהריים שלנו לאורך החוף...(כן, זה היה בעיקר תפוחי אדמה והיה רק חתיכת בשר אחת בבצק, תתבייש לך קורנוול!)

למרות המחסור בחלבון שיחזיק אותנו, הצלחנו ללכת לאורך החוף קצת מהמקום בו שהינו כדי להסתכל על מכרות הפח של פולדרק! (והאברש היפה!)

כי יותר מדי פעילות גופנית מזיקה לך ויש לי כמה עורקים לסתום... כמובן שהיינו צריכים לאכול יותר פיש אנד צ'יפס על החוף... למה זה טעים כל כך הרבה יותר על החוף???

אני אומר שהטיול שלי היה כמעט ללא חוטים כי הצלחתי בעיקר להתמכר לתחביבים האחרים שלי, אבל היה בוקר אחד שבו לא יכולתי להתאפק מסריגה מבוססת קרוואנים בזמן שחיכיתי לארוחת הבוקר שלי להתייצב... אבל רק לכמה שורות... כנה!!!!

השמש יצאה יום אחד אז הצטרפנו אל מטמונים של עשרת אלפים התיירים האחרים והלכנו על פני הכביש אל הר סנט מייקל.

עברנו את השביל כמה פעמים, אבל לא היינו בגן לפני כן. הם בהחלט שווים להסתכל אם אתה למטה ככה ואוהב דברים מהסוג הזה. אני כן, הוקסמתי מהצמחים המעניינים!

זה היה עמוס ובדרך כלל אני לא חובב המונים, אבל זה היה כל כך יפה. שמעתי מישהו אומר שהם חושבים שהם הגיעו בטעות לפיסת גן עדן. חשבתי שזה דבר מקסים להגיד ואני יודע למה הם מתכוונים...!!!

זה נתן לי השראה להוציא את המכחול והעטים שלי כשחזרתי לקרון, משהו שלא עשיתי כבר כמה חודשים. שכחתי כמה אני נהנה לעשות ציור בשחור-לבן!

הייתה תקופה שבה נוסעים ב-M5 בסוף שבוע קיץ, הובטח לך לפחות תור אחד של חניך-וואן-על-אש-על-M5, הפעם, ברור שכולם היו מתוחזקים טוב יותר ולא פגענו באף אחד מהם בדרך הביתה, למרות שהיו הרבה של-60 מיילים-לבריסטול-אז-לא-יהיה-לא-יהיה-בשביל-בשביל-בשביל-בשביל-בשביל-לא-יהיה-בשביל-לא-בשביל-יה-בשביל-בשביל-בשביל-בשביל-בשביל-בשביל-בשביל-לא-יהיה-דווקא-לא פגענו באף אחד מהם בדרך הביתה.
הגענו הביתה עייפים והתרגשתי לראות שהיפהפייה הקטנה הזו הגיעה בזמן שלא היינו... זו ערכת צביעת חוטים!!!! אני הולך לנסות את כוחי בזה... אפרסם את ההתקדמות שלי כמובן!!

נכון...לנסות לברוח קצת מהדסק/תה שמנת/פיש אנד צ'יפס עכשיו...!!!
ואז…..חוט…..צבע….יפגש!!!
tararinabit!