שלום אנשים, סליחה על היעדרותי הממושכת מהבלוג במהלך החודשים האחרונים. החיים הפכו לפתע מלאי אירועים אבל לא שכחתי את הסריגה והמסרגה שלי בתקופה ההיא.
בבקשה תסלחו לי על היעדרותי, רוב הדברים שסרגתי היו קטנים מאוד, קטנטנים והרגשתי קצת מגוננת/אמונות תפלות לגבי שיתוף תמונות שלהם.
עכשיו אני שמח לחלוק שהבת שלנו הגיעה בשלום לעולם ושמחה להיות עטויה בסריגה של אמא (טוב, היא גם ככה קטנה מכדי להתלונן על זה!)
בקרוב אעלה תמונות של מה שאמא (זו אני!) סרגה עבורה, אבל קודם כל רציתי לשתף בשני פריטים מאוד מיוחדים שהיא העניקה לה במתנה.
הראשון הוא שמיכת הסרוגה והצבעונית המקסימה הזו, שעשתה עבורה דודה רבתא שלה.
אותה אדם נפלאה אשמה בכך שהצלחתי לסרוג בכלל כפי שלימדה אותי בחג המולד אחד. כבר יכולתי לסרוג ואני זוכרת כמה שעות מתסכלות שתהיתי למה הזרת שלי לא תתנהג בעצמה, היא כל הזמן רצתה להסתבך כמו שהיא עושה כשאני סורגת! למרבה המזל זה התגבר ועכשיו מתנהג בצורה מושלמת!
גם סבתא (אמא שלי!) הוציאה את המחטים שלה בפעם הראשונה מזה שנים וסרגה את הקרדיגן הקטן והמקסים הזה.
תראו את הכפתורים הקטנים והמקסימים האלה!
איזה תינוקת בת מזל שעשו לה דברים יפים כאלה. עכשיו סבתא חזרה על הצד האפל, אני תוהה אם אני צריך להיות יותר מגן על מחסני הצמר שלי! חחח!
נכון, עדיף שאלך לטפל בתינוקת הקטנה והמקסימה (בסדר, היא שוב צורחת...!). עוד בקרוב!
יצירה שמחה!
